משלוחים ימיים

המשלוחים הימיים הם החלק העיקרי של המשלוחים החיים. עשרות רבות של אניות קטנות עד בינוניות מגיעות מדי שנה לחיפה (נמל מספנות ישראל), לאשדוד ועוד כמה אניות בודדות אך עצומות בגודלן ובתכולתן מגיעות לאילת.

  • לחיפה (נמל מספנות ישראל) מגיעות אניות מוות עם עגלים, לרוב אחרי מסע של 4-8 ימים מאירופה (פורטוגל, רומניה,ליטא, הונגריה ועוד).

    עגל, טלה, כבשה צפופים באוניות מוות

    32 אלף עגלים וטלאים עשו את הדרך הארוכה והקשה מאוסטרליה לאילת, צפופים באניית מוות.

  • האניות מאירופה עמוסות בעגלים וטלאים מאוד צעירים מצד אחד, ומצד שני גדולים המגיעים לשחיטה מיידית. לפעמים נדירות מגיעות עיזים. עוד בטרם ההפלגה לישראל, מובלים העגלים ימים ארוכים לאורכה של אירופה, ממדינות ללא ים לנמל המוצא.
  • חשיפות של הפריקות בעבר הראו כי העגלים חוו אלימות מדוקרנים, אגרופים, בעיטות ומכות.
  • מאז ש"ישראל נגד משלוחים חיים" חשפה את המכות, הפריקה מוסתרת לרוב בעזרת שרוול ברזנט.
  • העגלים מגיעים לכמה הסגרים ברחבי הארץ, בהם הסגר דור בו חשפנו אלימות מספר פעמים ואף להסגרים בערבה, דבר הכרוך בעוד שעות רבות במשאיות לאחר המסע המפרך בים.
  • במסעות מיארופה לא נוכח וטרינר באניות
  • בשל המרחק הקצר יחסית, משתמשים למשלוחים החיים מאירופה באניות ישנות ביותר, בנות 40-50 שנה אשר מרבות להתקלקל.
  • לאילת מגיעות אניות עם טלאים ועגלים מאוסטרליה אחרי מסע של 3 שבועות בממוצע. מאחר ומדובר במסע השני באורכו בעולם של המשלוחים החיים, לא פעם מתקלקות האניות בדרכן, דבר המאריך את המסע ומכאן שגורם לתמותה גבוהה.
  • גם באילת חשיפות של הפריקות בעבר, הראו חישמולים, אגרופים ובעיטות, בנמל ובהסגרים.
  • ‫החיות מגיעות מכוסות בצואה שלהן ושל חבריהן, ולכן יש סירחון והעיר מלאה בזבובים לכל משך הפריקה.
  • לפי ארגונים אוסטרלים, יש להם הוכחות שחיות מתבשלות בתוך האוניות בשל הצפיפות הגבוהה והחום הרב באניה, עד כי האיברים הפנימיים שלהן מתבשלים בעודן בחיים.
  • 72 שעות לפני סוף המסע מפסיקים להאכיל את בעלי החיים בכדי שיהיה יותר קל לפרוק אותם מהאנייה לתוך המשאיות.
  • החיות מגיעות להסגרים הצמודים לאילת (אילות שהוא אינו חוקי והסגר צופר) לרוב, אך תיעדנו פריקה להסגר בצפון, מרחק 9 שעות נסיעה.