סחר עבדים מודרני

רק ימאי אמיתי מבין עד כמה ממכר הים. רק בודדים מאיתנו יודעים להסביר את זה לאלו שלא ניסו.

לעיתים קרובות זה הרפתקני ואף מלא באתגרים. אתגרים אלו לא צריכים להיות חשוכים וצפויים, כמו לזרוק חיות 'על הצד' בדרך
קבע ושהאניות תהיינה מאובזרות בציוד לגריסת גופות. מזג אוויר רע, בעיות מכניות ופיראטים, אמורים להיות מספיקים על מנת
להשביע רעב של כל אחד להרפתקאות.

עבדתי כסוורית בפרמנטל בשלוש שנותי האחרונות באוניברסיטה, בכדי לממן את לימודי הוטרינריה שלי. זו היתה הכרותי עם שיט.
מיד התאהבתי. לא ציפיתי כי התואר הוטרינרי שלי ואהבתי לבקר, יובילו אותי ל 11 שנים של עבודה בצי הסוחר.
עם סיום לימודי מצאתי את עצמי צועדת במעלה הכבש עם המטען שלי לראשונה מתוך 57 הפלגות המשלוחים החיים שלי
מאוסטרליה בתפקיד וטרינרית של האונייה.

אהבתי את ההפלגות בשל הגודל וההרפתקאות העצומות שלהן. באופן טרגי במהרה ראיתי את הדמיון בין המשלוחים החיים
לבין סחר העבדים האנושיים ההסטורי. במאה ה -19, אימפריות נבנו על גבם של העבדים, אשר נחטפו ונמכרו מארצותיהם.
שיעורי תמותה גבוהים במהלך המסעות, והזנחה במדינות היעד מיד עם המכירה. החליפו עבדי בני אדם עם בעלי חיים בעיני רוחכם,
טוב, זה אותו התרחיש. בזמנו האמינו כי כלכלות תקרוסנה אם העבדות תבוטל, אבל אנשים אמיצים כמו ויליאם וילברפורס יצרו
לחץ חברתי חזק בכדי לסיים את סחר העבדים – וכלכלות עדיין פרחו.

בזמן שעזרתי לבעלי חיים חולים ופצועים בים, תמיד נזכרתי בסחר בעבדים ובשיר החסד מופלא, שכתב רב חובל של
אניית סחר עבדים בחרטה. נוקב ומתאבל. הייתי עושה ניתוח כגון הסרת עיניים על שור, כורעת סנטימטרים עומק
בתוך צואה ושתן בזמן שהספינה על צידה, תוהה אם בעתיד סחר זה יבוטל כמו העבדות והעולם יסתכל אחורה בפליאה
ובבושה שסחר זה היה אי פעם מקובל. ביליתי שעות בים בשיחה על כמה רע מה שאנחנו עושים.
ורק בכדי לחזור לאחר מכן לסיפון כדי לראות כמה בעלי חיים אדרש להרוג ולהשליך לים.

אני מאמינה כי החברה כולה תראה עם הזמן במשלוחים החיים בלי ספק חסרי מוסר ברמות מחרידות ,
בדיוק כפי שאנו מסתכלים היום על סחר העבדים. למה נשארתי מעורבת מאז 1999?
ובכן, הרגשות שלי היו דומים לרופאי מעצר ביבשה היום. היה לי את הכישורים, והגישה כדי לספק את הטיפול,
העזרה ובמקרים רבים המתת חסד כאשר נדרש למזער את סבל החיות בסביבה קשה זו. לא יכולתי להפנות את גבי לחיות
הלכודות במערכת דרקונית זו שאנו מכנים משלוחים חיים. רציתי לספק השפעה חיובית בהפחתת הכאב המיותר והסבל הכרוך בסחר זה.

כבר הפלגתי עם חיות בלב אזורי מלחמה, ציקלונים, גלי חום, במים שורצי פירטים, ועל מעבורות שהתהפכו עם גופות אדם מבצבצות מולינו.
הפלגתי גם לכמה מקומות מרגשים ומדהימים, עבדתי עם כמה צוותות מדהימים, לאומים ואנשים נהדרים!
קניתי סט של אזיקי עבדים עתיקים בלוב לפני עשור. תזכורת בוטה לשיתוף פעולה מצדי. זה גם היווה פתיח לשיחות עם מי שאינו מכיר את הנושא.
במהלך פריקה היינו בדרך כלל חבויים בנמלים זרים כמצורעים. כאשר חזרתי אחרי כל חופשת-חוף שלי,
תמיד נדהמתי עד כמה הבית הצף שלי הסריח כאילו שחזרתי לגור ליד פגר דרוס לצד הכביש.
אין פלא כי יורדי ים אחרים נהגו לשאול אותי איך אני יכולה לסבול את זה, אחרי שסיפרו לי שהם יכלו להריח אותנו מקילומטרים!
לאנשים העובדים על הספינות האלה יש לי את כל הכבוד. זוהי עבודה קשה מאוד לעשות טוב.
הייתי ברת מזל לעבוד עם יורדי ים מדהימים ומקצועיים אשר עבדו ללא לאות כדי לנסות לפצות על חקיקה חסרה
לרווחת בעלי החיים מצד המחלקה לחקלאות של ממשלת אוסטרליה. ראיתי ליקויים כאלה גורמים הרבה מבוכה לבעלי אניות וצוותים, ואני ביניהם.

הרשות לבטיחות הימית האוסטרלית (AMSA) מודעת לבעיות האלו והשקיעה מאמצים רבים להפוך את האניות לידידותיות לחיות חיה ככל האפשר.
אני מברכת אותם על הישגיהם; עם זאת, בעלי חיים אינם מיועדים לחיות בסביבה כזו.
סטנדרטי AMSA אלה צריכים להיות חובה בכל עולם כמינימום מוחלט.
עם זאת, לדעתי הווטרינרית אפשרות המשלוח ההומנית ביותר של חיות היא כמובן לא לעלות על ספינה בעלי חיים חיים אלא כבשר מצונן או קפוא.

עזרו בלחיצת כפתור
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon

-כל החומרים באתר מורשים לשימוש בכפוף למתן קרדיט לארגון "ישראל נגד משלוחים חיים"-